הסכם ממון

תוכן עניינים
הסכם ממון
06/12/2023

שיתוף:

מה זה הסכם ממון?

הסכם ממון, הסכם חיים משותפים, הסכם נישואין או הסכם זוגיות, הוא הסכם בין בני זוג, נשואים או לא, בני אותו מין או לא, שמטרתו להסדיר את העניינים הפיננסיים והרכושיים ביניהם במקרה שהם חלילה נפרדים. ניתן לערוך הסכם ממון גם לפני הנישואין או החיים המשותפים, וגם במהלכם. בין אם אתם מתכוונים להינשא ובין אם לא, מדובר על הסכם חשוב מאוד.

בואו נודה באמת – כסף הוא נושא רגיש עבור כולנו. לכן, בעריכת הסכם ממון בין בני זוג יש לא רק פן משפטי וכלכלי, אלא גם, ואולי בעיקר, פן רגשי. התהליך עשוי לעורר פחדים או מחלוקות, ולכן חשוב שעורך הדין המלווה את התהליך יהיה לא רק בעל מקצוע טוב, אלא אדם קשוב, רגיש וגמיש.


נשואים או מתכוונים להתחתן? כדאי שתדעו מה ברירת המחדל החוקית לגביכם מבחינה כלכלית

כאשר מדובר בזוג נשוי שהתחתן מיום 1.1.1974 ואילך (בין אם התחתן ברבנות ובין אם התחתן בחו"ל ונרשם כנשוי במשרד הפנים), הכלל שחל עליהם הוא "הסדר איזון משאבים" המוגדר בחוק יחסי ממון (או בקיצור גם "החוק").

מה זה הסדר איזון משאבים?

הסדר איזון משאבים הוא כלל משפטי הקיים מכח חוק יחסי ממון, אשר מקנה לבני הזוג את הזכות לקבל מחצית משווי הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים. החוק נוקב אמנם בחריגים מפורשים (כגון מתנות לפני הנישואין וירושות), שעל פי לשון החוק לא יחול לגביהם הסדר איזון משאבים, אך גם לגביהם המצב אינו חד משמעי נוכח העובדה שניתן להכיר בכוונת שיתוף ספציפית גם ביחס לנכסים אלו (נושא המצריך ייעוץ פרטני שכן הוא תלוי נסיבות אישיות של כל זוג).

איך מבצעים את החישוב של הסדר איזון משאבים?

בהתאם לחוק, בית המשפט ממנה אקטואר או רואה חשבון שיבצע הערכת שווי של מלוא הנכסים וההתחייבויות של שני בני הזוג. בן הזוג ש"שוויו" גבוה יותר ייתן לבן הזוג השני את מחצית ההפרש (בשווי כספי או בפועל ממש). אילו נכסים והתחייבויות מכלילים בהערכת השווי של כל אחד מבני הזוג? זה כבר נושא בפני עצמו שלמרבה הצער מפרנס עורכי דין רבים וטובים מזה 5 עשורים ונדון בו בהזדמנות אחרת.

שינוי של הכללים הקבועים בחוק יחסי ממון – רק באמצעות הסכם ממון

המחוקק אפשר לזוגות נשואים (או שמתכוונים להתחתן בקרוב) שלא מעוניינים שתחול עליהם ברירת המחדל החוקית של "הסדר איזון משאבים" – לקבוע כל הסדר אחר בו הם חפצים. איך? באמצעות הסכם ממון, ועל פי הכללים שנקבעו בחוק. כעת, ברורה החשיבות של עריכת הסכם ממון.


ומה אם לא רוצים להתחתן או שהתחתנתם לפני 1.1.1974?

כאשר מדובר בידועים בציבור או בזוגות אשר נישאו לפני 1.1.1974, וכשמתקיימים 2 תנאים מצטברים (אותם נסביר בעוד רגע) – הכלל הוא שחלה "חזקת השיתוף".

מה היא בדיוק חזקת השיתוף?

חזקת השיתוף היא כלל משפטי אשר עוצב ופותח עם השנים על ידי בתי המשפט בשורה של פסקי דין שניתנו במשך עשרות שנים ולפיו עצם קיומם של חיי נישואין תקינים מקים חזקה שרכושו של בן זוג אחד (גם נכסים שנצברו במהלך חיי הנישואין וגם נכסים שהיו לבן הזוג לפני הנישואין) – ייחשב כמשותף לו ולבן / בת זוגו, גם אם הזכויות בנכס רשומות על שמו של אחד מהם בלבד.

על הטוען להתקיימות חזקת השיתוף להוכיח את התנאים להחלתה (ראה בפסקה הבאה). כאשר חלה חזקת השיתוף, נקודת המוצא היא שרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים של בני זוג הוא רכוש משותף השייך להם בחלקים שווים (50-50), אלא אם מוכח אחרת (למשל באמצעות הסכם ממון).

התנאים להתקיימות חזקת השיתוף

על מנת שתחול חזקת השיתוף צריכים להתקיים שני התנאים הבאים:

  1. הזוג ניהל חיים משותפים תחת אותה קורת גג.
  2. שני בני הזוג תרמו במאמץ משותף לניהול הבית.

הוכחת התקיימות שני התנאים הללו היא עניין התלוי בנסיבות חייהם הפרטניות של בני הזוג כמובן ויש לתמוך אותן בראיות אובייקטיביות רבות ככל הניתן.

הרציונל של חזקת השיתוף ואיך אפשר להימנע ממנה

הרציונל שעומד בבסיס חזקת השיתוף הוא שזוגיות היא מאמץ משותף. אם חייתם ביחד ולקחתם חלק במאמץ הזוגי המשותף אז הכל שייך לשניכם בחלקים שווים, מבלי להיכנס לשאלות והתחשבנויות כמו מי טיפל יותר בבית, מי היה יותר עם הילדים או אפילו על שם מי רשום הנכס שבו גרתם יחד.

מרחיק לכת? תלוי את מי שואלים.

איך אפשר להימנע מזה? לערוך הסכם ממון כדין, ולפעול לפיו.

אגב, זוגות אשר תחול עליהם חזקת השיתוף למעשה שותפים בחלקים שווים ברמה קניינית במלוא הנכסים שלהם (ואפילו בנכסים שהיו של אחד מבני הזוג לפני החיים המשותפים, כגון דירת מגורים), אפילו אם עוד לא נפרדו. עצם החיים המשותפים והמאמץ המשותף הנלווה להם מייצר את הזכות הזו.

בטוח שאתם מבינים מה זה אומר?

במיוחד מאחר ואת העתיד אין איש יודע – הסכם ממון איכותי, שנתפר באופן אישי בדיוק לצרכים שלכם יפתור לכם חששות וסיכונים רבים ואף ימנע מחלוקות עתידיות.


כוונת שיתוף ספציפית – לא מה שחשבתם

מלבד "חזקת השיתוף" שעשויה לחול על ידועים בציבור, ומלבד "הסדר איזון משאבים" שחל על זוגות נשואים, ישנו יצור כלאיים נוסף המוכר גם כ-"הלכת שיתוף ספציפי" או "כוונת שיתוף ספציפית" – גם היא פיתוח שנולד ועוצב על ידי בתי המשפט ברבות השנים.

כאשר מוכיחים כי התקיימו התנאים להחלת כוונת השיתוף הספציפית – גם זוגות נשואים וגם ידועים בציבור יכולים לטעון לשיתוף בנכס מסויים (ספציפי) בהתקיים תנאים מסוימים, אף אם אותו נכס הוחרג מגדרי רכוש שיש לאזן על פי חוק יחסי ממון או על פי חזקת השיתוף, וזאת מכח הדין הכללי.

איך מוכיחים כוונת שיתוף ספציפית?

הוכחה של כוונת שיתוף ספציפית היא שאלה עובדתית, תלויית נסיבות, ומוטלת על מי שטוען לה. בין יתר הפרמטרים שיבחן בית המשפט ביחס לראיות שיובאו בפניו ניתן למנות את הבאים:

  1. אומד דעת בני הזוג.
  2. האם נינתה הסכמה מפורשת או משתמעת לשיתוף?
  3. מה היו נסיבות חייהם ביחס לנכס המסויים?
  4. האם הנכס רשום על שם אחד מבני הזוג או על שם שניהם?
  5. מה היה משך הקשר בין בני הזוג?
  6. כיצד התנהגו הצדדים ביחס לנכס והאם בן הזוג שלא רשום כבעלים של הנכס השקיע בו כספים? אם כן כמה, מתי ובאילו נסיבות?
  7. האם מדובר בדירת מגורים? אם כן, טיב הנכס כשלעצמו משפיע על התשתית הראייתית הדרושה לביסוס חזקת השיתוף.

מה קורה אם אין הסכם ממון?

כעת נראה שהתמונה ברורה. ככל ולא דאגתם לערוך הסכם ממון כדין הרי שיחולו עליכם ברירות המחדל שהוסברו בפסקאות הקודמות.

טרחתם וערכתם הסכם ממון? תפעלו לפיו!

נעשה רגע סדר בבלאגן באמצעות טבלה קצרה שמסבירה מה היא ברירת המחדל, בהתאם לסטטוס שלכם, כאשר אין הסכם ממון:

סטטוס משפחתי

ברירת המחדל
זוג שהתחתן מיום 1.1.74 ואילך או זוג שמתכוון להתחתן בקרוב הסדר איזון משאבים
זוג שהתחתן לפני התאריך 1.1.74 חזקת השיתוף
ידועים בציבור או מנהלים משק בית במאמץ משותף תחת אותה קורת גג חזקת השיתוף
פועלים בצורה שמלמדת על כוונת שיתוף כוונת שיתוף ספציפית

הבנתם איפה אתם ממוקמים ואתם רוצים שברירת המחדל הרלבנטית לא תחול עליכם?

תערכו הסכם ממון כדין (וכמובן, שוב, תפעלו לפיו).


מתי חשוב לחתום על הסכם ממון?

אם בעבר התשובה הרווחת הייתה שמקובל לערוך הסכם ממון במקרים בהם אחד מבני הזוג מגיע למערכת היחסים עם ערך פיננסי משמעותי מהשני, היום המצב שונה לחלוטין.

מצד אחד שיעור הגירושין הגבוה ומצד שני חזקת השיתוף שמחילה גם על זוגות לא נשואים מערכת דינים קשוחה מאוד שעשויה להוביל כזכור לכך שרק מעצם החיים המשותפים ישנו שיתוף קנייני מלא בין בני הזוג ואפילו הסדר איזון המשאבים החל על זוגות נשואים, וכוונת שיתוף ספציפית שעשויה לחול על כל זוג באשר הוא  – כל אלו מייצרים חוסר וודאות רב ביחס לעתיד של כל זוג.

לכן, התשובה הרווחת היום היא שכדאי לכל זוג לערוך הסכם ממון.

איך לדבר עם בן הזוג על הסכם ממון

נכון, מדובר בנושא קצת מביך אבל אם תחשבו על זה לעומק – למה בעצם? המבוכה לדבר עם בן או בת הזוג שלכם על נושאים כספיים, בייחוד בשלבים מוקדמים יחסית של הקשר וגם בשלבים מתקדמים יותר אם אין פתיחות בנושא, נובעת ממקומות מגוונים.

זו יכולה להיות בושה לדבר על כסף, אמונה שלא כדאי לדבר על סיטואציות לא נעימות כדי שלא יקרו, פחד מתגובת הצד השני, מעורבות הורית מלחיצה ועוד.

בכל זאת – לא בכל יום פותחים נושא כזה לדיון ועורכים הסכם ממון.

כנות היא המפתח

נכון. לפתוח שיחה עם אהוביכם על חתימת הסכם ממון יכולה לעורר פחדים ותחושות נוספות. אני לא מציע להתעלם מהפחדים ומאי הנעימות. לעתים הם אפילו עושים עבודה טובה ומגינים עליכם, אך לצידם אל תשכחו את המטרה האמיתית של הסכם הממון שהיא יצירת וודאות ביחס לעתיד של שניכם.

שיחה כנה באמת יכולה אפילו לחזק את הקשר שלכם. תזכרו שאם לא תדברו על זה מראש ותבינו מה הרצונות שלכם, איפה הרצונות שלכם עומדים ביחס למצב החוקי הקיים ולאן זה יכול להתדרדר במצב של פירוד חלילה, אז יחולו עליכם ברירות המחדל שנקבעו בחוק ובפסיקה ולמרבה הצער זה מתכון כמעט וודאי לוויכוחים וחוסר שביעות רצון.

בהחלט עדיף לגלות בגרות, להישיר מבט לאי הנעימות, ולפתוח לדיון כנה ואמיתי גם נושאים פחות נעימים, כדי שאתם תשלטו ותכתיבו מה יהיה בעתיד חלילה, ולא גורמים אחרים כמו בתי משפט (מבלי להרחיב כעת על העלויות הנפשיות והכספיות של הליכים כאלו, ועל משך הזמן שלהם, הלחץ והצער שהם מביאים).

האם רק הצד ה"חזק" צריך לשאוף להסכם ממון?

לא בהכרח. גם אם אתם מגיעים למערכת הזוגית עם פחות נכסים ביחס לצד השני, לא הייתם שמחים לדעת מראש מה יהיה בעתיד? משֶאֵלוׂת כמו איך יחולקו ביניכם הנכסים שתצברו במהלך חייכם המשותפים במקרה של פרידה חלילה, מי ימשיך לגור בדירה במקרה כזה ולכמה זמן, ועד שאלות כמו מי ימשיך לטפל בבעלי החיים. בכך גם תמנעו מוויכוחים והליכים רבים ולא קלים במקרה של פרידה חלילה – שממילא מלאה אתגרים בפני עצמה.

לכן ההמלצה הגורפת היא להסתכל לאי הנוחות בעיניים ולפנות אלינו על מנת לערוך הסכם ממון עם עורך דין הסכם ממון מנוסה, קשוב ורגיש.


מה כדאי או מה נהוג לכלול בהסכם ממון?

  • הסדרת חלוקת הרכוש והנכסים במידה והקשר יסתיים, כמו גם חובות שעשויים להיווצר במהלך הקשר.
  • פרטי הרכוש שהיה בבעלות כל אחד מהצדדים טרם הנישואין. לדוגמא: דירה, מניות, עסק, כספים בעו"ש כמו גם חובות של אחד מהצדדים – ואיך מתחלקים בהם, אם בכלל.
  • הכנסות הצדדים ורכוש שיצטבר ממועד הנישואין. מה קורה כאשר צד אחד השקיע יותר ברכישת נכס מסוים? איך מתנהלים כאשר צד אחד רוצה, לדוגמא, למכור נכס משותף והשני איננו רוצה בכך.
  • מתנות וירושות. למי הן שייכות, וכיצד יתחלקו (אם בכלל). כולל כאלו שניתנו עבור ילדים משותפים, אם ישנם.
  • סמכות שיפוט. במקרה של סכסוך, האם הסמכות היא לבית המשפט לענייני משפחה, לבית הדין או לבורר מוסכם. במקרה של מגורי קבע בחו"ל, האם הסמכות הבלעדית בישראל ו גם לבית המשפט במדינה הזרה? סעיף זה רלבנטי במיוחד עבור בני זוג שאחר מהם הוא אזרח זר.

אלו כמובן מספר דוגמאות לא ממצות. כל זוג מצריך התייחסות אחרת, לכל זוג פחדים וחששות שונים, נושאים חשובים יותר ופחות, ועוד מגוון עניינים ושאלות (חיוביות) שעולים תוך כדי עריכת ההסכם המיוחד עבורכם.


האם הסכם ממון מספיק או שצריך גם צוואה?

היחס בין הסכם ממון לבין צוואה הוא חד וברור – כל עוד המחוקק הישראלי לא קבע אחרת, לעולם הסכם ממון לא יגבר ביחס  לדיני הירושה.

למה הכוונה? הסכם ממון מסדיר נושאים כספיים בין בני הזוג בעודם בחיים ואינו יכול להסדיר את אופן חלוקת הרכוש לאחר 120. גם אם בהסכם הממון קבעתם, לדוגמה, שחלה הפרדה רכושית מוחלטת (מה ששלי שלי ומה ששלך שלך) – במצב שבו אחד מבני הזוג הולך לבית עולמו אחרי 120, אם אין צוואה שקובעת אחרת אז בן הזוג שנותר בחיים זכאי לחלקים בירושה של בן הזוג שנפטר (כולל רכוש שהוגדר בהסכם הממון כרכוש נפרד לחלוטין ששייך לבן הזוג שנפטר), על אף האמור בהסכם הממון!

מכוח מה? מכוח דיני הירושה. נכון להיום, דיני הירושה גוברים על הסכם ממון – יהיה תוכנו אשר יהיה, אפילו אם נקבעה בו הפרדה רכושית מוחלטת בין בני הזוג – כוחה של ההפרדה הרכושית כאמור היא כל עוד בני הזוג בחיים במקרה של פקיעת הקשר בלבד ולא למקרה בו אחד מהם נפטר.

מה עושים? פשוט מאוד – במקביל להסכם הממון עורכים צוואות אשר מתיישבות עם מה שהחלטתם במסגרת הסכם הממון. ככה קניתם וודאות ושקט לשנים רבות וטובות.

אגב, גם צוואה וגם הסכם ממון אפשר תמיד לשנות, אז למה אתם מחכים?

צרו קשר או השאירו פרטים ואנחנו נדאג לחזור אליכם בהקדם.

שאלות נפוצות

הסכם ממון ניתן לערוך גם לפני הנישואין וגם במהלכם. ההבדל העיקרי הוא שלפני הנישואין אפשר לאשר את ההסכם לא רק באמצעות בית משפט, ולאחר הנישואין ניתן לאשרו רק באמצעות בית המשפט.

התשובה תלויה במהות הקשר ובמועד הנישואים.

  • זוגות שנישאו לאחר 1.1.74 ולא ערכו הסכם ממון – עליהם חל הסדר איזון משאבים (ראו הסבר כאן במאמר).
  • זוגות שנישאו לפני 1.1.74 ולא ערכו הסכם ממון – עליהם חלה חזקת השיתוף (ראו הסבר כאן במאמר).
  • ידועים בציבור או מנהלים משק בית במאמץ משותף תחת אותה קורת גג – עליהם חלה חזקת השיתוף (ראו הסבר כאן במאמר).

כמו כן, לגבי כל אחת מתתי הקבוצות הנ"ל עשויה לחול כוונת השיתוף הספציפית (ראו הסבר כאן). לכן יש חשיבות עצומה לעריכת הסכם ממון כדין, ולפעולה לפיו.

הסדר איזון משאבים זהו הסדר ברירת המחדל החל על זוגות אשר נישאו (או נרשמו כנשואים, גם אם מדובר בזוגות מאותו מין) הקבוע בחוק יחסי ממון ולפיו במועד פירוד חלילה בני הזוג זכאים למחצית משווי הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים. איך מחשבים את זה? על כך במאמר.

חזקת השיתוף היא מונח משפטי אשר עוצב ופותח עם השנים על ידי בתי המשפט בשורה של פסקי דין שניתנו במשך עשרות שנים. על מנת שתחול חזקת השיתוף צריכים להתקיים שני התנאים הבאים:

  1. הזוג ניהל חיים משותפים תחת אותה קורת גג.
  2. שני בני הזוג תרמו במאמץ משותף לניהול הבית.

אם הוכח שהתקיימו 2 התנאים הללו, אזי תחול חזקת השיתוף. כאשר חלה חזקת השיתוף, נקודת המוצא היא שרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים של בני זוג הוא רכוש משותף השייך להם בחלקים שווים (50-50), אלא אם מוכח אחרת (למשל באמצעות הסכם מתאים).

כוונת שיתוף ספציפית –  הינה פיתוח שנולד ועוצב על ידי בתי המשפט ברבות השנים. כאשר מוכיחים כי התקיימו התנאים להחלת כוונת השיתוף הספציפית – גם זוגות נשואים וגם ידועים בציבור יכולים לטעון לשיתוף בנכס ספציפי בהתקיים תנאים מסוימים, אף אם אותו נכס הוחרג מגדרי רכוש שיש לאזן על פי חוק יחסי ממון או על פי חזקת השיתוף.

עריכת הסכם ממון הוא הליך רגיש שמצריך סבלנות וגמישות. לרוב התהליך בנוי מהשלבים הבאים (ומכאן לתמחורו המשתנה בהתאם לצרכים ולזמן שנדרש להשקיע בכל שלב):

בשלב הראשון עורכים פגישה ראשונה ומעמיקה במסגרתה הצדדים מפרטים את רצונם, עורך הדין שואל אתכם שאלות רבות, מציף בפניכם את מגוון האפשרויות הקיימות, מייעץ לכם ומנסה לדייק יחד אתכם את הצרכים שלכם בצורה הטובה ביותר בהתאם לסגנון החיים ולרצונות שלכם.

בשלב השני, תתבקשו כנראה להעביר חומרים נוספים (בהתאם למידע שעלה בפגישה הראשונה). עורך הדין יעבד את המידע שהתקבל, יציף בעקבותיו כנראה שאלות / סוגיות חדשות ויעדכן את תשובותיכם ורצונותיכם בהתאם.

בשלב השלישי עורך הדין יערוך עבורכם טיוטה ראשונית של ההסכם וישלח לכם אותה – על הטיוטה הזו אתם תדונו ביניכם לבין עצמכם, וביניכם (יחד ו/או לחוד) עם עורך הדין. לאחר מכן יבוצעו מספר סבבי תיקונית והתאמות לאור רצונותיכם, ובמידת הצורך תיערכנה פגישות נוספות.

בשלב הרביעי – ולאחר שתגיעו לנוסח שמקובל עליכם – תיערך פגישת הקראה וחתימה נוספת במסגרתה עורך הדין יקרא יחד אתכם באופן מדוקדק את כל פרטי ההסכם, יוודא שהוא מקובל עליכם (ויתקן במידת הצורך) ולבסוף תחתמו על ההסכם.

בשלב השישי – לאחר מכן עורך הדין יפתח בשמכם תיק בבית המשפט המוסמך לצורך אישור הסכם הממון, על מנת להקנות לו משנה תוקף, ולסיום – עורך הדין יגיע יחד אתכם לדיון בבית המשפט, יענה על שאלות של השופט ושלכם במידת הצורך וילווה אתכם יד ביד עד לקבלת פרוטוקול חתום ומקורי של הסכם הממון המאושר. טווח המחירים משתנה בהתאם למורכבות התיק, סוג המשטר הרכושי שאותו ברצון בני הזוג להחיל והאופן שבו ההסכם ינוסח בהתאם, מידת הפירוט והמורכבות שבין בני הזוג ועוד. טווח המחירים המקובל נע בין 5,000 ל-20,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

המלצות
לכו על בטוח
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות השאירו פרטים
WhatsApp
היי, אני זמין לרשותך גם בווטסאפ
דילוג לתוכן